כמה נעים איתי

שוב מתלבט מה לעשות..

חשש ומחשבות, כל האפשרויות מתרוצצות בראש

הגוף בנוקשות

הכל מרגיש מאוד דחוף וקריטי

ואז נזכר

שאני קודם כל רוצה שיהיה לי נעים איתי

לא משנה מה אעשה

עם מי נהיה

זה מנחית אותי בתוכי, בחוויה שלי

ופתאום

נהיה כל כך נעים לי איתי

המחשבה שאני כאן עם עצמי

ומרגיש אותי

משתחרר מכל כל צורך, רצון או ציפיה אחרת

ולא חושש לפגוש את הלבד

נגלה פה שקט

ונעימות

מהנוכחות עצמה

משהו שאין לו באמת מילים מתאימות..

אין לאן ללכת

ומה לעשות

יש רק זרימה נעימה ללא מילים

של חיים

ואני מדבר אלי ברכות

מה בעצם באמת תרצה לעשות?

וזה כבר לא משנה מה יהיה

העיקר שאני ביחד איתי

כמה בטחון ושקט זה משרה..

ככה לומד להיות איתי

ועם הבן שלי

ומשתדל שגם עם אדם אחר

כשאין תנאים

אז פשוט נעים

ופתאום

דברים מתאפשרים

יש מרחב

ויצירתיות

ומילים נגלות

ומרחבים ומימדים

כי הסכמתי להרפות מכל דבר אחר חוץ מלהיות איתי

וגיליתי

שיש כאן כבר המון

כמה נעים להיזכר

שכל כך נעים לי להיות איתי בפשטות

להתחיל מחדש כל פעם משם