היד החומלת של המציאות

המציאות בכל רגע שולחת יד ארוכה אל תוך הנפש

מרעידה

חושפת

מציפה

נוגעת

מעוררת סיטואציות חיים שונות

מפרש אותן בצורות שמרחיקות ומפרידות מהחוויה:

׳׳רק לא זה

למה דווקא לי

למה דווקא עכשיו

זה לא מה שאמור להיות

אסון

זה בלתי נסבל

אוי לא

שעמום׳׳

עולה התנגדות

פחד

מרגיש שיפגע בי

לפעמים שזה יהיה הסוף שלי

חייב להחזיק, לבלום, לחסום

אבל אולי זה לא יפגע?

אולי זה מגיע לשחרר אותי?

להראות לי משהו שעוד לא העזתי לראות?

אולי בעצם היד הזו של המציאות היא רכה ומלאת חמלה?

באה לגלות לי סוד גדול על עצמי

אם אהיה מוכן להרפות

במקום להתעסק באיך לבלום את זה

לפתור את זה

להשליך את זה

אהיה פנוי לראות במה זה בכלל נוגע

לתת לה לשנות אותי

לרכך ולפתוח

לפרק את הנוקשות, הידיעה, השליטה, האחיזה

את הנפרדות

האם אסכים לתת לה לגעת הפעם?

עד לאן שהיא מבקשת לגעת בי

לעומק

עד הסוף

ואם אתם מוכנים לתת לה לגעת עכשיו, מה יש שם?

זה לא יהיה במילים.. אלא ממשי, פיזי, תחושתי

מקום שמחזיק

שאולי יהיה מוכן להיפתח

ואולי עדיין לא

מה את.ה מגלה?